חינוך
החינוך הוא מה שנשאר כאשר שוכחים את כל מה שלמדנו בבית הספר
אין ספק שכדי להשפיע על מידת האושר של ילדינו ועל החברה, חשוב להשקיע את מירב המאמצים בחינוך דור העתיד.
אם זאת בניגוד למה שרבים חושבים, חינוך הוא הרבה מעבר לידע מתמטי או גאוגרפי. חינוך הוא כלי, שבעזרתו ניתן לפתח בתלמידים את היצירתיות שלהם, את דרכי ההבעה שלהם, להעשיר את העולם השכלי שלהם אך לא פחות חשוב מכך, את עולמם הרגשי ואת הדמיון שלהם. (מכון מגיד)
בספרו "גינת בר" כותב מאיר שלו כי חוץ מחרקים, מושכים החצבים לגינתו עוד יצורים קטנים - את ילדי הגן של המושב. שנה אחרי שנה, מחזור אחרי מחזור הם באים עם הגננת שלהם לראות את החצבים פורחים. ילדים וילדות בני ארבע או חמש, כולם בסנדלים, במכנסיים קצרים וכובעים פוסעים אחר הגננת כלהקת ברווזים.
הגננת מסבירה להם כי לחצב יש כחמישה מעגלי פרחים חדשים סביב שרביטו. מחר היא אומרת, הם יבלו והמעגלים החדשים שמעליהם יפרחו. למה חשוב לילדים וילדות בני ארבע וחמש לדעת כל זאת?
האמת שזה לא ממש חשוב. גם ילדים שאין להם את הידע הזה יוכלו לגדול ולהיות אזרחים שומרי חוק ובעלי מקצוע טובים. אולי אף ימציאו אפליקציה חדשה ויושיעו בה את המין האנושי. אבל ילד שלומד דברים כאלה בגיל ארבע, יהיה אדם טוב יותר כשיהיה בן שש ובסיכוי הזה אין להקל ראש.
העולם בזכותו של מי קיים – שאול טשרניחובסקי
העולם בזכותו של מי קיים?
בזכותם של ניצנים בשדות ובגנים
ביערות ועל שפת אגם בזכותם קיים
בזכותם של פרפרים בשדות ובכרים
באביב בקיץ חם בזכותם קיים
העולם בזכותו של מי קיים?
בזכותם של אפרוחים בקנים בין החוחים
בגגות ועל כל עץ רם ובזכותם קיים
בזכותם של תינוקות בבתים ובסוכות
ובכל מקום אשר הם שם בזכותם קיים
השיר בזכותם קיים, עונה על השאלה מה המכנה המשותף לכל הדברים שבזכותם העולם קיים? לדעת המחבר, המכנה המשותף לכל הדברים שבזכותם העולם קיים הוא הדברים הקטנים בטבע של עולמינו המתפתחים במרוצת הזמן למשהו גדול ובוגר יותר.
השיר מנסה למסור לנו בשבח ההדרגתיות ההתפתחות האיטית, תשומת הלב לפרטים הקטנים, לסבלנות, צעד אחר צעד. שום דבר לא מקבלים מוכן. העתיד הטוב טמון בצמיחה איטית דרך שלבים ובתשומת לב לכל פרט. לפעמים העתיד לוט בערפל לא יודעים איך תיראה יצירה או מוצר. צריך להמתין בסבלנות עד שהתבשיל יסתיים, יתבגר, יתעצב. (הדס לאור אשור)
הצעה לפעילות: גלגולו של פרפר
רוכשים במשתלה עציץ עם הצמח פיגם הידוע בכינוי רודא. מניחים את העציץ מחוץ לחלון, באדנית או בגינה. באביב יטילו הפרפרים ביצים על גב העלה. יום אחד תגלו שמתוך הביצים בוקעים זחלים והם ניזונים מעלי הצמח וגדלים, עד שהם מוכנים לעבור לשלב הגולם.
בשלב הגולם יש להעביר את העציץ לכלי סגור אך מאוורר, עם כמה ענפי רודא. לאחר מספר שבועות יבקעו מתוך הגלמים פרפרים בשם זנב סנונית (ענבל ישראל). אזהרה: תבטיחו לי כי כשייבקע הגולם והפרפר ינסה לקפוץ ולהכות עם כנפיו על דפנות הגולם, אל תעזרו לו. תנו לו לצאת בכוחות עצמו כך הוא מחזק את כנפיו.
הסבלנות מלמדת כי יש תהליכים שאי אפשר ולא כדאי לדחוק בהם