אם יש עוד קרקסים
"יש הרבה נפלאות בעולם הגדול
מברזיל עד בריסל, מתוניס עד פרס.
אך אין שידמה לפלאי הקרקס" (נתן אלתרמן)
הקרקס הוא מופע בידור נודד, המגיע לכל עיר ובונה בה אוהל גדול. משתתפים בו חבורות ליצנים, קוסמים, אקרובטים ולוליינים המשעשעים את הקהל במופעי אומץ וצחוק. ילדים אוהבים מופעים כאלה כי יש בהם תמיד הומור יוצא דופן, שעשוע והשתאות מסתורית מדברים מדהימים.
ציור של ילדות בקרקס, פייר-אוגוסט רנואר
שתי נערות הקרקס הקטנות בציור הזה הן פרנציסקה ואנג'לינה ורטנברג, שהופיעו כאקרובטיות בקרקס פרננדו המפורסם בפריז. אחות אחת פונה אל הקהל, ואילו השנייה פונה אל הצופה ובידה תפוזים, פינוק נדיר שהקהל זרק כמחווה.
בקרקס אין לדעת מה יקרה. אנו סקרנים לראות מי יהיה המשתתף הבא שיגרום ללבנו להחסיר פעימה. האם יהיה זה הליצן שיכול להחזיק בכלי חרסינה מבלי לשבור אותו או הלוליין הגורם לנו תחושת אימה וחשש. האם הוא באמת יצליח או שתתרחש איזו תקלה ומאמציו יעלו חרס. (סימניה)
אוליביה מצילה את הקרקס - איאן פלקונר - אוליביה, היא חזירה חמודה שבכל פעם נסחפת לעלילה מרתקת אחרת. הפעם מתבקשת אוליביה לספר לכיתה על מעשיה בחופש הגדול.
מסתבר שאוליביה הלכה יום אחד לקרקס ביחד עם אחיה ואימה אבל כשהגיעו לא היה שם אף אחד כי כל אנשי הקרקס חלו בדלקת אוזניים." אוליביה שלנו קיבלה עליה, כמובן, את הפיקוד:
"מזל שידעתי לעשות הכל בעצמי", היא אומרת, ובציור היא נראית רוכבת על מצחו של פיל, הנה היא הולכת על חבל, ועל קביים גבוהים, והנה היא לוליינית, ועוד ועוד, ולבסוף היא מסכמת: "וככה הצלתי את הקרקס ועכשיו אני מפורסמת"
המורה של אוליביה מנסה לתקן אותה ושואלת:
זה הכל נכון? - די נכון עונה אוליביה"
הכל נכון? - הכול די נכון עונה אוליביה
את בטוחה אוליביה? - עד כמה שזכור לי עונה אוליביה"
המורה מוותרת ומבחינתה של אוליביה, קהל זה קהל בין אם הוא יושב קשוב לה מאחורי שולחנות הכיתה ובין אם הוא מריע לה בתוך אוהל הקרקס.
"אוליביה פשוט פורחת כשהיא עומדת מל קהל" (הארץ)
השיר חיוכים – לאה נאור
אִם יֵשׁ עוֹד לֵיצַנִים וְקִרְקָסִים, וְלֹא בְּסֵפֶר,
אִם צְחוֹק הַיְלָדִים נִֹשְמַע צָלוּל וְלֹא רָחוֹק,
צוֹחֵק הַשּׁוּק, הַיָּם, הַפַּעֲמוֹן ֹשֶל בֵּית הַסֵּפֶר,
אָז לָמָּה גַּם אֲנַחְנוּ לֹא נִלְמַד לִצְחוֹק?
כְּדַאי, כְּדַאי לִלְמוֹד מִן הַפְּרָחִים
לֹא לְקַמֵּץ בְּחִיּוּכִים
וְהָעוֹלָם בְּעֶצֶם לֹא כָּל כָּך נוֹרָא.
כְּדַאי רַק לְחַיֵּךְ, כְּדַאי לִפְקֹחַ העיניים
צָרִיךְ לִחְיוֹת, צָרִיךְ לִצְחוֹק, כִּי אֵין כָּל בְּרֵרָה.
הפעלה:
כל אחד יגיד בתורו שני דברים על עצמו אחד אמת אחד שקר. הקהל יצטרך לנחש איזה סיפור אמתי ואיזה לא.
הטקסט נועד למען בעלי החיים שסביבנו ועל החוקים האוסרים את השתתפותם בקרקסים