סיפורי בבתא

בועות סבון

בועות הסבון הן סוג של קסם מהפנט תינוקות, ילדים ואף מבוגרים. במעט סבון ומים אנחנו משיגים תוצאה משובבת לב, המשמחת ומפליאה כל מתבונן. (ליאור גיל)

בתמונה פעוטה בשמלה כחולה מציצה על קצות אצבעותיה על בועות הסבון שעפו מעבר לגדר. אין דימוי מתאים מבועת סבון להפלגה נעימה וחמימה במחוזות הדמיון.

בועה על גב הרוח – יהודית קציר

נועה ואימה יוצאות למרפסת להפריח בועות סבון. הן רואות כי בועה אחת הצליחה לעבור בין סורגי המעקה, נזהרה מעץ הסיגלון והמריאה גבוה גבוה זוהרת בשמש, כחולה מרוב שמיים.

מרגע זה הופכת הבועה לסיפור עצמו וגם לגבורת סיפור בריאתו.

האם מתחילה להפליג בדמיונה. היא מתארת את מסעה של הבועה ואת מי שהיא פוגשת. הנה היא מתקרבת אל אפו של כלב דלמטי, שהושאר לבדו במרפסת של הקומה השלישית ולרגע נדמה לו שיש שם עוד כלב קטן עם כתמים שחורים, מרגע זה הוא נרגע ומפסיק לנבוח.

נועה ממשיכה ומספרת כי הבועה הגיעה לחדרו של תינוק בוכה ומצליחה להרגיע אותו. כך ממשיכות השתיים כל אחת בתורה ללוות את הבועה ומפגשיה עד שנועה אומרת כי הבועה כבר עייפה והנה היא כמעט נוגעת בכף ידו של ילד ונסחפת לקצף של הים הגדול.

הבועה מייצגת עיין אנושית הסופגת מראות וחוויות. קציר מבקשת לצרוב בתודעה את זיכרונות חוויות ילדינו בטרם תפקע הבועה. (הארץ)

ילדים נמשכים באופן טבעי לעולם הטבע ואם נותנים להם זמן לשחק בחצר שופעת בצמחיה ובחומרים טבעיים כמו חול, מים, ובוץ הם נהנים עד השמיים. (הרשת הירוקה)

החולצה מלוכלכת - ג'ף פוקסוורתי תרגם מאנגלית ליאור שטרנברג

"החולצה מלוכלכת בשערי יש עלים
במגפיים יש בוץ אבל מה אכפת לי
לשחק פה בחוץ כיף גדול בשבילי
באוויר הנקי, בשמש לרוץ
על העץ לטפס לדרוך בשלוליות
זה כל כך משמח נו, בואו לראות "

הילד בשיר נהנה להתלכלך, בעיניו זה משחק משמח והוא מכריז על כך בגאווה ובהתלהבות. הבוץ, העלים הלכלוך שעל החולצה הם בשבילו כמו השמש, האוויר ושמחת המשחק, והם מבטאים את החופש שהוא מרגיש.

השיר מסתיים בהזמנה לבוא, לראות, להצטרף. אל מי מופנית ההזמנה? וודאי לילדים אחרים, אבל אולי במיוחד למבוגרים שלפעמים רואים בעיין לא יפה את המשחק בבוץ. את הלכלוך ואת ההתפרעות. הזמנתו של הילד פשוטה וכנה כל כך עד שקשה לעמוד בפניה. (ליאור שטרנברג עיתון עיניים)

הטקסט מוקדש למי שבעיני רוחן יכולות לראות אל עבר מה שרואה ומראה בועת סבון במסעה.