סיפורי בבתא

'איפה אלה-קרי ומה קרה לנוריקו-סאן? – ריבקין בריק

"יש רק ירח אחד ושמש מוזהבת אחת.
וחיוך, משמעו חברות בכל העולם
ואף שיש הרים המפרידים ואוקיינוסים רחבים
זה עולם קטן מאוד"

בתמונה מצולמות נוריקו סאן היפנית ואווה השוודית מחליפות בגדים ביניהן.

התמונה, נלקחה מתוך סדרת ספרים בשם "ילדי העולם" והיא צולמה בידי חנה ריבקין־בריק וסופרה ברובה בידי אסטריד לינדגרן ולאה גולדברג. אחד הסיפורים המפורסמים ביותר הוא על אווה ונוריקו סאן.

נוריקו סאן היא ילדה יפנית שחיה בטוקיון. ישנה על רצפה מיוחדת, מתרחצת באמבטיית עץ, לובשת קימונו ואוכלת במקלות. נוריקו מצפה לאורחת בשם אווה, ילדה שוודית בגילה. כשאווה מגיעה, הופכות השתיים לחברות טובות ואחרי שהן מחליפות ביניהן בגדים הן אומרות:

   " זה מעניין מאוד נדמה לי שאת אני ואני את"

נוריקו ואווה חיות במציאות רחוקה מאוד מזו של ילדים וילדות בישראל. בכל זאת הן קרובות אליהם מתוקף היותן ילדות. שכן אם יש משהו מסדרת ספרים זו שהצליחה לעשות היטב, זה לגרום לילדים ולילדות להרגיש שהלא מוכר אינו בהכרח זר ושאף על שאורחות חיים ומנהגים יכולים להשתנות מתרבות לתרבות בסופו של דבר ילדים נשארים ילדים (הפנקס)

אורחים לקיץ נעמי שמר

אצלנו בחצר בצל עצי הזית
באים בדרך כלל המון אורחים לקיץ
לכל אחד מהם שפה משלו
ודרך משלו להגיד שלום.

בן מאיטליה אומר בונג'ורנו
בת מצרפת אומרת בונז'ור
קן מיפן אומר אוהיו כשהוא בא לביקור
קיי מהוואי אומר אלוהה
טניה מבריטניה אומרת הלו
כל מי שבא אלינו הביתה יש לו שלום משלו.

צבענו את הגדר קצרנו את הדשא
ילדי כל העולם יוכלו עכשיו לגשת
לפתוח לרווחה את השער הירוק
ולהביא ברכה מרחוק רחוק.

ג'וניה מקניה תאמר לי ג'מבו
יאן מיוון קלימרה יאמר
צ'ין מסין יאמר ניכאומה ויישאר עד מחר
גיל מברזיל יאמר בום דיא
קוקו ממרוקו יאמר אהלן והברכה שהוא יביא לי
היא היפה מכולן.

אצלנו בחצר בצל אילן פורח
ילדי כל העולם באים להתארח
אצלנו בחצר ילדי העולם כולו
רוקדים במעגל ואומרים שלום

ריבקין-בריק שאפה להראות שהעולם למעשה קטן, שוויוני ורב בו הדמיון על השוני. ספריה פתחו בפני הילדים חלון אל העולם הרחוק ועוררו בהם סקרנות. להכיר ולתקשר עם האחר בגובה העיניים וממש לא משנה מאיזה מקום או תרבות הם באו, איך הם נראים ומה הם אוכלים לארוחת בוקר ובאיזו שפה הם מדברים אפשר להתחבר אליהם בלי לבדוק כמה הם אחרים. (ספרי ילדים עכשיו תורי)