כל ילד הוא אומן
התבוננות ביצירת מופת היא הזמנה לצמיחה אישית רוחנית ואינטלקטואלית. יצירות מופת מגרות את הנפש ואת הדעת ואף יכולות לשנות את נקודת מבטינו על החיים. (יונתן הירשפלד)
אמילי פארמר ציירת אנגלייה 1826-1905 "ארוחת הבוקר של קיטי" 1883
אמילי פארמר ציירה מיניאטורות והתמחתה בתמונות ילדים בסביבה כפרית. הציור "ארוחת הבוקר של קטי" מתאר רגע פשוט יומיומי בו קטי שרק התעוררה ולפניה יום עמוס במטלות לא שוכחת להכין לחתול היושב בסל הנצרים, ארוחת בוקר. האור הנח על הילדה נותן תחושה של שגרה מבורכת הכלולה בה אחריות אכפתיות ונתינה ללא תמורה.
בכל יצירת אומנות אפשר למצוא תיאורי מקום וזמן, ביטויי רגש ומחשבה רעיונות פילוסופיים ומצבים חברתיים. (כשהשפה פוגשת אומנות)
שיטת החשיבה החזותית שואלת את הילדים שלוש שאלות
- 1. מה קורה בתמונה?
- 2. מה אתה רואה שגרם לך להגיד את זה?
- 3. מה עוד תוכל למצוא בתמונה?
גישה זו מלמדת את הילדים כיצד להקדיש זמן להתבונן מקרוב לתאר את מה שהם רואים בפרוט ולספק ראיות לתצפיות שלהם. אנו נותנים להם שפה העוזרת להם ללמוד לחשוב ולהביע רעיונות.
הסיפור הגן של ליליאן – כתבה כריסטינה ביורק ציירה לנה אנדרסון
ליליאן חובבת פרחים ודודה הגנן יוצאים יחד למסע בעקבות הצייר קלוד מונה, הידוע כמי שהביא את אור השמש אל עולם הציור והתפרסם במיוחד בתמונות הפרחים שלו. הם מבקרים במוזאונים בעיר הגדולה פאריז וגם בביתו שבכפר ובגן המטופח שלו. לפני ליליאן ולפני הקוראים נגלים סודות ההשראה מאחורי יצירות המופת של הצייר הנודע. זהו סיפור מקורי ומרחיב אופקים המזמן לקוראיו הצצה לחייו וליצירתו המרתקים של קלוד מונה- אחד הציירים החשובים בהיסטוריה של האומנות.
הצעה לפעילות
ילדים יושבים במעגל סביב תמונות של יצירות אומנות שראו בעבר. עכשיו המנחה מבקשת מהם לעצום עיניים וכשכל הילדים עוצמים עיניים היא מוציאה את אחת התמונות. הילדים פותחים עיניים ומתבקשים להיזכר בתמונה החסרה ולתאר מה יש בה:
- - יש בית.
- - יש שביל.
- - יש גג אדום.
המנחה חושפת את התמונה החסרה, הילדים מזהים את הפרטים הקטנים שזכרו. אפשר לראות כי כל ילד זכר פרטים שאף אחד לא שם לב אליהם ולהיפך.
תמונה במתנה – לאה נאור
יוֹם אֶחָד, בְּסוֹף הַשָּׁנָה, צַלָּם צִלֵּם את יַלְדֵּי הגַּן בַּגִּנָּה.
וְכָל הַצְחוֹק וְכָל הַבְּכִי שֶׁהָיוּ פֹּה הַשָּׁנָה הִתְקַפְּלוּ וְנִכְנְסוּ אִתָּם אֶל הַתְּמוּנָה.
וְכָל מִשְׂחָק וְכָל טִיּוּל שֶׁטִיְלוּ פֹּה הַשָּׁנָה הִתְקַפּלוּ גַּם הֵם וְנִכְנְסוּ אֶל הַתְּמוּנָה.
וְכָל חַג אוֹ יוֹם הֻולֶּדֶת, וְכָל שִׁיר וּמַנְגִּינָה הִתְקַפְּלוּ גַּם הֵם וְהִתְגַּנְבוּ אֶל הַתְּמוּנָה.
אוּלַי בְּעוֹד שְׁלֹושִׁים שָׁנָה אִישׁ אֶחָד, עָיֵיף, יַבִּיט בַּתְּמוּנָה וְכָל צְחוֹק וְכָל
טִיּוּל וְכָל שִׁיר וּמַנְגִּינָה שֶׁהָיוּ בַּגַּן שֶׁלּוֹ לִפְנֵי שְׁלוֹשִׁים שָּנָה יַעֲלוּ מִן הֶתְּמּונָה וְיִהְיוּ לוֹ מַתָּנָה.
שיר הוא ציור מדבר וציור הוא שיר ללא מילים (סימונדיצס)