סיפורי בבתא

אני נשאר אני

בגיל הרך מתחילה להתעצב זהותו של הפרט – זהות אישית, מגדרית, משפחתית, חברתית תרבותית ודתית. ההיבט הרגשי הוא היבט חשוב בזהות העצמית. מודעות הילד למגוון הרגשות שהוא חש והלמידה כיצד להתמודד עם הרגשות השונים, יסייעו לו בהתמודדות עם צרכיו הפיזיים, החברתיים והרגשיים. בדרך כלל חשיפת הרגש משחררת, מקרבת ומובילה לקבלת תמיכה וסיוע.(דתיה בין דור)

שמש חברתית היא: פרויקט אשר נערך בשוודיה ובו ציירו שמש במקום בולט בחצר בית הספר.

לתלמידים הוסבר כי כל מי שמרגיש לבד, עצוב או אינו מוצא עם מי לשחק יוכל להיכנס ולעמוד על השמש על מנת לסמן לסובבים כי הוא זקוק לעזרה וחברה. כלל התלמידים והמורים תודרכו לגשת למי שעומד בשמש ולהציע לו להצטרף למשחק.

אימא שבאה באמצע ההפסקה לאסוף את ביתה מוקדם, נעמדה על השמש בלי ששמה לב. בזמן שחיפשה את ביתה בין הילדים. בתוך דקה הקיפו אותה שלושה ילדים ושאלו לשלומה האם היא זקוקה למשהו או סתם לחברה.

עכשיו דמיינו את התמונה הזו במאות חצרות בית ספר פה בישראל!!!

אני תמיד נשאר אני (מילים ולחן דתיה בן דור)

לפעמים אני עצוב ולפעמים - שמח.
לפעמים אני זוכר ולפעמים - שוכח.
לפעמים אני שבע לפעמים - רעב,
לפעמים אני כועס ולפעמים - אוהב.

אבל אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני!

לפעמים אני גדול ולפעמים - קטן.
לפעמים אני גיבור ולפעמים - פחדן.
לפעמים אני ביחד לפעמים - לבד,
לפעמים אני באמצע לפעמים - בצד.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני!

לפעמים אני כינור ולפעמים - תופים.
לפעמים אני קייצי ולפעמים - חורפי.
לפעמים אני עצלן ולפעמים חרוץ,
לפעמים אני מתוק ולפעמים - חמוץ.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני!

לפעמים אני חכם ולפעמים - טיפשי.
לפעמים אני ראשון ולפעמים שלישי.
לפעמים אני תופס ולפעמים - תפוס,
לפעמים אני ענק ולפעמים - פספוס.

אבל
אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני!