עצים, יותר מכל הצמחים האחרים הם התפאורה המתאימה למחשבות על עצמינו. יער הוא המקום הנכון להתמסר להרהורים (אלכסון)
אך האם הידעתם?
בספרו "החיים הנסתרים של העצים" כותב פיטר וולבן שעצים הם יצורים חברתיים הם מגדלים באהבה את צאצאיהם, הם חשים כאב ויכולים לזכור. הם סועדים את שכיניהם החולים והזקנים דרך השורשים. הם חיים חיי אהבה ורגש ואף חולקים שפה משותפת, שביום מן הימים אולי יעלה בידינו להבין את פשרה. הספר גורם לנו לחשוב על עצמינו בתור בני אדם באופן שאם צמחים מסוגלים לתקשר בצורה שמזכירה תקשורת של בני אדם, מה זה אומר עלינו?
באגדות היער הוא מקום מעבר המייצג את הלוא נודע. זהו מקום בו הכול יכול לקרוא. הוא מחוץ לחוויה הרגילה. הוא יכול להיות מקום של סכנה ומקום של מסתור. הוא גם יכול להיות מקום של חופש פראי שבו כללים רגילים לא תלויים בו. ליער יש חוקים משלו.
בתמונה מצוירת דמותה המוכרת של כיפה אדומה יורדת מהשביל ופונה ליער.
הסיפור המפורסם של האחים גרים, שאין אחד שלא מכיר הוא כיפה אדומה והוא מגולל את סיפורה של ילדה מקסימה, אשר שמה נבחר בשל הברדס האדום אותו היא לובשת. סבתא של כיפה אדומה חולה ולכן אימא שלה שולחת אותה אליה עם סלסלה מלאה בכל טוב. אימא שלה מזהירה אותה שלא תלך דרך היער ולא תדבר עם זרים.
כיפה אדומה, מחליטה ללכת דרך היער. שם היא פוגשת בזאב ערמומי ומספרת לו את הדרך אל בית הסבתא. כך הזאב הרשע ממהר לו אל ביתה של סבתא ומתחזה לסבתא וכיפה אדומה אשר מכירה ואוהבת את סבתא יותר מכל מזהה מיד כי מדובר במתחזה. במקום עובר צייד השומע את ההמולה ומגיע לעזרתן של סבתא וכיפה אדומה.
כיפה אדומה לילדים הוא סיפור בעל מוסר השכל חשוב ומשמעותו: "אסור לדבר עם זרים." לעולם לא נוכל לדעת מי אותו ערמומי העומד מולנו. הסיפור פורסם לראשונה במאה ה- 17 ומאז ועד היום עבר המון שינויים ותוספות. הילדה בעלת הברדס האדום תיכנס אל ליבכם ותתאהבו באגדה בוודאות. זוהי אגדה שעוברת מדור לדור למעלה מ-200 שנים.
הספר אגדות לילדות נחושות- סוזאנה מקפארלן מצליח לרענן את האגדה הישנה ולהציב מודל מגדרי אחר. בספר הזה נותר הסיפור של כיפה אדומה נאמן לבסיס המעשייה, אך מקבל סוף הרואי. כיפה אדומה וסבתא רוקחות ביחד משקאות שמסממים את הזאב ומעקרים אותו מרשעותו. לא עוד אישה חלשה שמחכה להצלתו של גבר .לא לצד גבר. לא בזכותו ולא למענו. זה לא שאין בנים בסיפורים, אבל יש להם תפקידי משנה. (הארץ)
שלגייה – ג'יי באר תרגמה נעמי שמר
כבר ירד השלג בהרים רחוקים ובשלג אנו צועדים
כי בתוך היער האפל מחכים שלגיה עם כל הגמדים
חורפים שבעה חיכינו לך לא קראת אבל ענינו לך
ובהבל פה בנינו לך מגדלים של בדולח וזהב
עטרות של חן קשרנו לך סרנדה חרש שרנו לך
ועדיין לא ספרנו לך עד כמה אותך נאהב
הטקסט מוקדש לכל מי שמאמינה כי בהבל פה אפשר לבנות מגדלים של בדולח וזהב
סיפורי בבתא