גידי רובין – אב ובנו בתמונה: נראה אב נושא את בנו על הכתפיים. רוך וחוזק. לדמיות אין פנים והן יכולות להיות כל אב ובנו. הילד הצעיר מחפש דמות להזדהות אתה, להפנים אותה לתוכו וללמוד ממנה מיהו ומה מצופה ממנו, הבן מחפש באופן טבעי את האב בן מינו. ממנה ילמד כל מה שהוא יודע.
לאחרונה בעקבות השינויים החברתיים. משתנים גם המסרים המועברים לילדים בספרות. מאיר שלו ודויד גרוסמן למשל מציגים בספריהם "אבא עושה בושות" ו "איתמר מטפס על קירות" אימא קרייריסטית, עסוקה מחוץ לבית ואבא אשר ממלא את התפקידים "הביתיים" נוכח בבית מסיע לגן אופה עוגות ועוד...
האב מוזמן בספרים אלה לבטא תכונות אשר נתפסו בעבר כ"נשיות"-תקשורתיות, פתיחות, הכלה ורגישות.
עדיין יש הבדל בנטייה של רוב הפעוטות להעדיף את המגע המחבק של אימהותיהם כשהם במצוקה ומחפשים נחמה. ואת האבות שלהם כשהם במצב רגשי חיובי, ומחפשים משחק.
המשחק האבהי כרוך במגע גופני הדוק עם ילדיהם. משחק המתבטא בהרמתם ונדנודם. צורת משחק זאת היא בעלת עוצמה גורמת לגרוי הילד ויוצרת התלהבות והתעוררות גופנית. (עדנה כצנלסון)
היום אבות, שותפים במסירות לגידול ילדיהם הקטנים
בשיר "פיל פילון" שכתב והלחין מרדכי זעירא מסרב פיל פילון שלנו ללכת, לא נענה לבקשותיה של אימא, עד שבבית האחרון מגיע אבא פיל המפחיד. הפיל פילון שלנו נבהל ומיד מתחיל לצעוד וככה זה נשמע.
אַךְ הַסּוֹף הָיָה מַבְהִיל בָּא הַבַּיְתָה אַבָּא-פִּיל
פִּיל-פִּילוֹן נִבְהַל מְאוֹד
וּמִיָּד הִתְחִיל לִצְעֹד"
כיום המסר של פחד מאבא כמוטיבציה להתקדמות לא מתאימה לערכים שלנו ובמיוחד כשאבות, שותפים במסירות לגידול ילדיהם הקטנים.
לכן אפשר להחליף את סוף השיר ל:
והסוף היה מצהיל בא הביתה אבא פיל
פיל פילון שמח מאוד
והתחיל פתאום לצעוד"..
(באופן טיבעי - שירים וסיפורים משוכתבים)
סיפורי בבתא