מתנת חכמי קדם
איך וויתרנו על זאוס בעל ואשתורת
בפרק 8 של הסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו" אומרת יוכי ברנדס כי אלמלא הנצרות שנלקחה בשלב מסוים על ידי הגויים והפכה לדת שונאת ישראל ולדת אנטישמית. היה ישו יכול להיחשב בעיני עם ישראל כאחד הנביאים הגדולים.
הנצרות הייתה בתחילת דרכה כת יהודית אזוטרית שביקשה לשכנע את היהודים שישוע מנצרת הוא המשיח. אולם אחד ממנהיגיה הראשונים של הדת הזאת פאולוס טען שאם הכוח העליון של היקום הוא בעל אינטרסים ובעל פניות. הוא רלוונטי לכל תושבי היקום ולא רק לעם אחד ולארץ אחת.
הצלחתה של הנצרות שימשה מודל לדת מונותאיסטית חדשה הלא היא האסלאם (קיצור תולדות האנושות עמ''221)
כך וויתרנו על זאוס, בעל ואשתורת כאלים האחראיים על הטבע הכוכבים והמזלות
ישו נולד על פי המסורת בבית לחם
מתנת חכמי קדם (האמגושים),
לפי מתי ב' 1 -12 האגמושים הם שלושת חכמי קדם שהגיעו מבבל או מפרס בעקבות ניצוצו של כוכב בית לחם, למקום הולדתו של ישו והגישו לו מנחה- זהב, מור ולבונה.
הם לא היו רק חכמים, אלא גם עשירים ביותר כפי שאתם יודעים, והם היו גם אלה שהמציאו את מנהג המתנות לחג המולד. בהיותם חכמים, היו מתנותיהם, ללא ספק, מתנות חכמות.
הדיוקנאות הנפרדות של שלושת האגמושים. פטר פאול ראובנס ויקימדיה
בהשראת הסיפור הזה כתב הו הנרי
על זוג צעיר שממונו אינו בידיו אולם הם מאוד רוצים לקנות זה לזה מתנות לחג המולד. בלי ידיעתו של ג'ים, מוכרת דֶלָה את רכושה היקר ביותר, את שערה היפה והשופע, כדי לקנות שרשרת מפלטינה לשעון הכיס של ג'ים; וג'ים, בלי ידיעתה של דלה, מוכר את רכושו היקר ביותר, את שעון הכיס שלו שבא בירושה ממשפחתו, כדי לקנות ערכת טיפוח שיער יקרה ונדירה לשערה של דלה.
התחנה הבאה של ישו היא:
"קאסר אל יהוד" המתחם הנמצא ליד בית הערבה בים המלח על הגדה המזרחית של נהר הירדן. שם על פי המסורת הנוצרית, הטביל יוחנן את ישו ואת מאמיניו.
אתר הטבילה זה נחשב כשלישי בקדושתו בעולם הנוצרי, לאחר כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר הקדוש בירושלים היום שייך המתחם לכנסייה היוונית האורתודוקסית
מקובל לזהות את קאסר אל-יהוד "ארמון היהודים" גם כמקום שבו, על פי המסורת היהודית, חצו בני ישראל את נהר הירדן בכניסתם לארץ כנען . וגם כמקום בו נפרד אליהו מאלישע ועלה במרכבות האש השמימה.
Banks of the Jordan River, 1839 colour lithograph by David Roberts (1796-1864).
בין התחנות האחרונות בחייו הקצרים של ישו היה אולם הסעודה האחרונה בירושלים.
מתחם שער ציון בירושלים. או כמו שהוא נקרא בערבית שער – "באב א נבי דאוד" – שער המלך דויד. כולל מספר חללים. ביניהם קבר דוד שבו על פי מסורת שלוש הדתות נטמן דויד המלך. חדר הנשיא וחדר הסעודה האחרונה של ישו.
חדר הסעודה האחרונה של ישו הוא אולם המחולק למספר מרחבים על ידי עמודים בעלי כותרות צלבניות בעלות עיצוב שונה לכל כותרת. העמודים תומכים תקרה העשויה מקמרונות צולבים בסגנון ראשית האדריכלות הגותית,
בשלב המעבר מאדריכלות הרומנסק, דבר מעיד על כך שהשיפוץ הצלבני נעשה במאה ה-13. בפינה הדרומית-מערבית של האולם ישנה ירידה לקריפטה המחופה בתקרה כיפתית. תקרה זו נתמכת בעמוד שיש הנושא כותרת תבליט של שקנאי, שהוא סמל נפוץ בנצרות.
המוסלמים שילבו בקיר הדרומי גומחת תפילה לכיוון מכה וכן חלונות ויטרז' הכוללים פסוקים מהקוראן.
כיום משמש האולם ככנסיה ומתוכה נשמעים לפעמים קולות תפילה שמימיים.
בספר צופן דה וינצ'י, מעלה דן בראון שאלות בקשר למשתתפים בטקס הסעודה האחרונה ומשתמש בציורו המפורסם של לאונארדו דה וינצ'י כדי להוכיח כי לצדו של ישו יושבת אישה בשם מריה מגדלנה ולא השליח יוחנן. כשמסתכלים בתשומת לב אכן אפשר לראות כי בציור מופיעה אישה בעלת פנים עדינים ושיער אדום שופע.
הסעודה האחרונה לאונארדו דה- ווינצ'י מילנו
השאלות שעולות מדהימות ומטרידות. מי היא מרים המגדלית ?האם ישו היה נשוי לה? האם היא הייתה אחת מהשליחים של ישו? אם היא כתבה ספר בשורה? האם היה להם ילד משותף?
סיפורה של מרים המגדלית מתחיל בישוב מגדל על שפת הכנרת. העדויות התיעודיות על חייה מעטות מאוד. בסיפורים השונים קיימת תמימות דעים כי מרים נגאלה מחטא והיא אסירת תודה. בבשורה על פי פיליפוס מתארים את מרים כמי שהייתה קרובה לישו מכל אחד מחסידיו .בטקסט אחר היא מופיעה כמורה לשליחים.
היא ליוותה את ישו בדרכו האחרונה לירושלים. עמדה ליד הצלב בעת צליבתו והייתה העידה המתועדת הראשונה לתחייתו. היא המשיכה להפיץ את הבשורה ולמרות שניסו להפחית מערכה היא נחשבת לאחת הנשים ששינו את העולם. והיא הגביע הקדוש.
הטמפלרים
האגדות טוענות שברגע שהצלבנים כבשו את ירושלים, החלו הטמפלרים לבצע חפירות נרחבות באחד מהמקומות הקדושים והמסתוריים ביותר בעולם הר הבית.
שם הם מצאו את מטה אהרון, צנצנת המן, ארון הברית שהיה בבית המקדש ובו שכנו לוחות הברית שקיבלו בני ישראל ממשה. לפי אותם אגדות הסתירו אותו הטמפלרים בכנסיה באתיופיה.
הם מצאו גם את הגביע הקדוש ממנו שתה ישו בסעודה האחרונה מגילות המדבר ומגילת הנחושת בגלל טקסיה הסודיים, יש הרואים באגודת הבונים החופשיים את ממשיכת מסדר הטמפלרים עד ימינו.
בספר "צופן דה וינצ'י" מאת דן בראון נטען כי הגביע הקדוש קשור למרים המגדלית שילדה יורש לישו ואחרי שמעוזיהם חוסלו בצרפת הם טמנו אותו מתחת כנסיית הוורד בסקוטלנד. הגביע הקדוש מופיע גם באגדות המלך ארתור.
